קהילת כפר רופין שינתה את אורחות חייה ואת אופייה, תוך שמירה על שותפות חברתית וקהילתית המאפיינת את הקיבוץ עד היום. חברי הקהילה הינם אנשים ריבוניים מבחינה כלכלית, הנהנים משירותים וחיי חברה משותפים, ומתרומת השותפים כולם להצלחתה.
קיבוץ כפר רופין הוקם על ידי קבוצת "מסד", גרעין של צעירים מגרמניה ומאוסטריה, רובם חניכי תנועות נוער ציוניות, שהשכילו לעזוב את אירופה לפני מלחמת העולם השניה. הקבוצה עלתה להתיישבות על אדמת מסיל אל ג'ייסל בתאריך ב' כסליו, תרצ"ט, 25 בנובמבר 1938.
לגרעין המייסדים הצטרפה בראשית שנות ה-40 קבוצת גרעין "בנתיב", שהורכבה מצעירים חניכי "מכבי הצעיר" מצ'כוסלובקיה אשר עלו באוניות מעפילים ארצה, וכן מחניכי חברות נוער יוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסולובקיה שעברו הכשרה לחיי קיבוץ בארץ.
קבוצת המייסדים, שהתגבשה והתאחדה בקיץ 1942, היא שעומדת בבסיס היצירה הקיבוצית-חברתית בכפר רופין. לאורך כל שנותיה זוהתה קהילת כפר רופין עם המונח "קבוצה", מתוך גישה שהדגש הוא האדם והחברה הנבנית על ידו ולא הממסד התנועתי – האיכות החברתית ולא הכמות.
לאורך כל השנים, קיבוץ כפר רופין נהג תמיד באחריות כלכלית, ועשה מאמצים שלא לחרוג בצרכיו מיכולתו. הודות לכך, גם בעת "משבר הקיבוצים" בשנות ה-80 הצליח לעמוד איתן, וכך גם כיום.
בכפר רופין עוסקים בשינוי ובהתאמה למציאות המשתנה כבר משנות ה-80 המוקדמות.
"לינה משפחתית" הונהגה כבר בשנת 1975, ובהמשך עברו כל הילדים, בכל הגילאים, לישון בבית ההורים עד הצבא, במסגרת משפחתית ואחריות חינוכית.
החל מתחילת שנות ה-90 הושם דגש על הגדלת חירות הפרט והונהגו מהלכי הפרטה שהלכו והתרחבו לתחומים מגוונים, ונתנו לחברים שליטה על תקציבם.
בעשור האחרון התחוללה בכפר רופין מהפכה ממשית בעצם הגדרת היישוב כקיבוץ. כאן נוצר, גובש ומומש הדגם הראשון בתנועה הקיבוצית ל"שיוך נכסים", אשר הפך את חברי הקיבוץ לבעלי מניות בנכסי הקיבוץ, ולברי-הורשה. שנת 2002 היתה ציון דרך בהשלמת תהליך השינוי, כאשר משנה זו מקבל החבר את כל הכנסותיו מעבודתו, ומעביר לקהילה היטלים ומיסוי לרשת ביטחון ולכיסוי עלויות השירותים והפעילויות המשותפים. לקראת רגע זה הוקמו צוותי חשיבה לקביעת מטרות והתנהלות של החינוך, התרבות, הבריאות, ענפי השירות והצריכה.
אחת ההחלטות החשובות שהתקבלו בכפר רופין היתה להקים שכונה קהילתית בקיבוץ. גם בנושא זה הוחלט על מהלך מקורי וחדשני, על-פיו השכונה הקהילתית אינה "מעבר לגדר", אלא מהווה חלק אינטגרלי מחיי הקהילה בכפר רופין, תוך נשיאה באחריות בתחומים השונים, כגון חינוך ותרבות.
השינויים בוצעו בעבר ומבוצעים גם היום בהדרגה, על-מנת להתאים את התהליך לשינוי בתפיסה ובהרגלים של חברי הקיבוץ, תוך הפגנת אחריות ניהולית וקהילתית, חשיבה מושכלת ונחישות – במטרה להמשיך להתפתח ולהתקדם גם בעתיד.